כותב שמחה בלאס בספרו "מי מריבה ומעש": "בראשית שנות השלושים עבר בארץ גל של חיפושי מים. צבי דר מקבוצת חפציבה, אדם בעל חושים טכניים מופלאים, קם ועשה מעשה. בשנת 1933 יזם קידוח לרגלי הגלבוע, וראה זה פלא נתגלו בקידוח מים מתוקים. המים שנמצאו נמסרו ללא תקדים, ליתר יישובי עמק חרוד, לחלוקה לפי המפתח ההתיישבותי, והונח היסוד להקמת "אגודת המים השיתופית של עמק חרוד". צבי דר בא למשרדי והזמינני לישיבה של באי כח ששת הישובים. נתמניתי יועץ ומתכנן לאגודת המים. ביסוד האגודה נתקבלו עקרונות ונעשו פעולות ששמשו יסודות: 1) לכל חבר אגודה יש זכות שווה למים שיתגלו בעתיד, לפי המפתח ההתיישבותי שנקבע .. הזכות למים אינה תלויה באיזה משק יתגלו המים. 2) ...האגודה חייבת לספק את המים לנקודות מסוימות באדמות כל חבר אגודה, התעלות שניבנו נמסרו לרשות האגודה, ונקראו "הקו הגרביטציוני". ....נמצא שאם המים הנוספים ימצאו רק במזרח (כפי שהיה המצב) יצטרכו משקי המזרח (חפציבה ובית אלפא) לא רק למסור כ- 80% מהמים שימצאו באדמותיהם, אלא גם להשתתף בהנחת כל הצינורות ושאיבת המים לשאר חברי האגודה במערב. המשקים במזרח הביעו הסתייגות מהמצב הזה..." ששת הישובים היו אז: עין חרוד, תל יוסף, חפצי בה, גבע, כפר יחזקאל, ובית אלפא. בית השיטה הצטרפו יותר מאוחר ועין חרוד התפלגו לשנים, וכך היו 8 משקים שזכויותיהם נשמרו לפי אחוזים. לבית אלפא הוקצו 12%. האגודה קיימת כבר 73 שנים ומתנהלת ע"י הנהלה שמורכבת מנציגי כל הישובים החברים, לפי תקנון קבוע וועדות מקצועיות. היום מחלקת האגודה מים מעל 3 מליון מ"ק בשנה, ומכסת בית אלפא 3.500 מליון מ"ק בשנה.