קִבּוּץ / קובי וינר, מזרע, תשנ"ז. 

אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי שָׂמֵחַ, עָצוּב, קַל-דַּעַת, שָתוּי, מִשְתַּטֶּה מִתְרַגֵּז, אָדִישׁ, מְדֻכָּא, מְהֻרְהָר, מְעֻרְעָר, מִתְלַהֵב, מַאֲמִין, מִתְאַמֵּץ, כּוֹעֵס, רוֹגֶז, סוֹלֵחַ, מֵאִיר פָּנִים, חָשׁוּךְ-עֵינַיִם, מְרַחֵם, מַכֶּה, מְלַטֵּף, נִדְמֶה לֵךְ שֶׁאַתָּה קוֹרֵא אוֹתִי, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי נוֹלָד, חוֹלֶה, בָּרִיא, בְּבֵית-הַתִּינוֹקוֹת, בֵּית-הַבְּרִיאוּת, בַּפָּעוֹטוֹן, בַּגַּנּוֹן, בַּתְּלַתּוֹן, בְּמוֹסָד, בַּצָּבָא. הִנֵּה אֲנִי בָּא לְחֻפְשָׁה, הַאִם אֲנִי רוֹאֶה נִיצוֹץ בְּעֵינֶיִךָ? אַתָּה מִסְתַּכֵּל עָלַי, אַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי, אַתָּה חָשׁ אוֹתִי, אַתָּה מִתְחַכֵּךְ בִּי בַּתּוֹר בַּמַּמְתַּקִיָּה, פַּעַם שְׁלִישִׁית גְּלִידָה, אַתָּה דָּן אוֹתִי, אַתָּה שׁוֹפֵט אוֹתִי וְנִשְׁפָּט איתִּי, כּוֹתֵב אוֹתִי, קוֹרֵא אוֹתִי, מְתַּיֵק אוֹתִי, שָׁם  עָלַי תָּוִית, נִפְרָד מִמֶּנִּי אֶלֶף פְּעָמִים וְחוֹזֵר, עוֹזֵב הַחוּצָה, עוֹזֵב פְּנִימָה, נִדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי, לִפְעָמִים אַתָּה מְרַחֵם עָלַי, לִפְעָמִים מְלַגְלֵג, לִפְעָמִים כּוֹעֵס, לִפְעָמִים מְחַבֵּק, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי נוֹפֵל, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי שׁוֹגֶה, לֹא בַּשֵּׁל, בָּסְרִי, טוֹעֶה, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי חוֹטֵא, מְשַׁקֵּר, שְׁקָרִים לְבָנִים, קְטַנִּים, גְּדוֹלִים, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי מַכְזִיב, מְכַזֵּב, מַבְטִיחַ, מַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת, מְנַצֵּחַ, זוֹכֶה לִתְהִלָּה. הִנֵּה אֲנִי כֹּחַ, הִנֵּה אֲנִי חולּשָׁה. אֲנַחְנוּ מַחֲלִיפִים כּובָעִים תָּדִיר, פַּעַם אֲנִי הַמַּזְכִּיר שֶׁלְּךָ וּפַעַם אַתָּה מַזְכִּיר לִי, פַּעַם אֲנִי הַתַּקְצִיב שֶׁלְּךָ וְעִתִּים אַתָּה מְתַקְצֵב אוֹתִי בְּרִגְעֵי חֶסֶד, מִלָּה טוֹבָה. הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁלִי, אֲנִי לא מֵבִין אֲנִי לא מֵבִין. אֲנִי לא רוֹאֶה אֲנִי לא רוֹאֶה, אַתָּה רוֹאֶה אֶת יְלָדַי נוֹלָדִים וּגְדֵלִים, אֶת בָּנַי נוֹטְשִׁים קֵן, נֶעֱלָמִים בַּקְּצָווֹת עוֹלָם, אַתָּה רוֹאֶה אֵיךְ גִּילִי מְתַעְתֵּעַ בִּי, כֵּיצַד אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ עוֹד, לֹא רוֹאֶה, מֻגְבָּל בְּתְנוּעָה, מְחַזֵּר אַחֲרֵי בָּנוֹת, בְּקֹשִׁי כּוֹלֵא תַּ'הוֹרְמוֹנִים בִּבְגָדַי. אֲנַחְנוּ גָּרִים בְּבָתִּים כִּמְעַט זֵהִים, אוֹתָהּ וַעֲדָה תִּכְנֵנָּה אֶת הַבָּמָה לַדְרָמוֹת הֲכִי מִשְפַּחְתִיוֹת שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ כִּמְעַט מְשֻׁכְפְּלִים וּבְכָל זֹאת כֹּה שׁוֹנִים. אֲנַחְנוּ בְּאוֹתוֹ "רְחוֹב" בַּמַּחְסָן. אוּלַי אֵינְךָ רוֹצֶה בַּזֹּאת. אוּלַי הָיִיתָ מעֲדִיף אֶת הָאַלְמוֹנִיוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָעִיר? אֲנִי מַגִּישׁ לֵךְ אֶת הַמָּנָה בְּקַבָּלַת-הַשַּׁבָּת, אָנוּ תּוֹרָנִים זֶה לְזֶה לַנֶּצַח, הָאַנְגְּלִים אוֹמְרִים: "מִשְפַּחְתִיוּת מוֹלִידָה בּוּז". הַאִם אַתָּה בָּז לִי? אַל תִּתְעַיֵּף לוֹמַר לִי שָׁלוֹם בַּמִּדְרָכָה, אַל תָּשִׂים עֵינֵי זְכוּכִית, אַל תִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנִּי, אֲנִי חָבֵר שֶׁלְּךָ. אֲנַחְנוּ חוֹלְקִים אֶת אוֹתָהּ פִּנְכַּת-אֹכֶל, מַעֲלִיבִים עַד דָּם, אוֹתוֹ גּוֹרָל, אוֹתָם שָׂדוֹת יְרֻקִּים, כֻּתְנָה לְבָנָה, גְּשָׁמִים לֹא בעִתָם, וְיוֹם אֶחָד אֲנִי נֶעֱלָם (יוֹם יָבוֹא אַתָּה גַּם, זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם). אַתָּה מְלַוֶּה אוֹתִי ב"שדרת הַנְּשִׁיקוֹת", דֶּרֶךְ אַחֲרוֹנָה וְחוֹר גָּדוֹל נוֹתָר, בְּיַחַד נִפָּגֵשׁ בִּקְצֶה הָהָר, עַל מַדְּפֵּי הָאַרְכִיּוֹן. קִבּוּץ שֶׁל זִכָּרוֹן.