שירת העצמאות בבית אלפא   
מלכה גנני - מלכיה

מִדֵּי שָׁנָה בַּשָּׁנָה אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת הַשִּׁירָה הַגְּדוֹלָה

בַּחֲגִיגַת הָעַצְמָאוּת לַמְּדִינָה.

בַּיּוֹם השמחָה מפלחות אֶת לִבִּי פְּעִימוֹת מְיֻחָדוֹת,

שֶׁאֲנִי מְזַהָה אוֹתָן, אח"כ, בַּשִּׁירָה הָאַדִּירָה.

זֹאת לֹא שִׁירָה רְגִילָה, רַבּוֹתַי!

זֹאת שִׁירָה שֶׁלּוֹקַחַת אוֹתָךְ בָּעֶרֶב אֶחָד

לְמַסָּע אָרֹךְ שֶׁל כָּל חַיֶּיךָ:

תְּמוּנוֹת, תְּמוּנוֹת בִּנְשָׁמָה וְאַתָּה נִזְכַּר...

אַתָּה מַמָּשׁ מֵרִיחַ אֶת הַחַלָּה שֶׁל שַׁבָּת

אַתָּה מַמָּשׁ שׁוֹמֵעַ אֶת פַּעֲמִי הַחַגִים

אַתָּה מַרְגִּישׁ אֶת הָאֲהָבוֹת והנכזבות.

הַחֲבֵרוּת הַמְּיֻחֶדֶת בַּצָּבָא, בנח"ל וְעִם הַחֻלְצָה הַכְּחֻלָּה,

מִלְחָמוֹת הָאֶרֶץ הַזֹּאת,  מַמָּשׁ מַמָּשׁ רֵיחַ אַבְקַת הַשְּׂרֵפָה

זִכָּרוֹן הַנּוֹפְלִים!

אַתָּה חָשׁ מַמָּשׁ אֶת כַּאֲבִי הָאֲבֵדוֹת והפרידות

תִּקְוַת הַשָּׁלוֹם וְהָאַכְזָבוֹת בָּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת אוֹ שוחקות

עִם פָּנִים מְקַוּוֹת וְאוֹהֲבוֹת. כֵּן! הַרְבֵּה, הַרְבֵּה אָהֲבָה בָּעֶרֶב הַזֶּה.

זֹאת שִׁירָה, שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַלֵּב כְּמוֹ תְּפִלָּה:  מִי יִתֵּן,

שֶׁנָּשִׁיר ברונדו שֶׁל שָׁנִים, דּוֹרוֹת חֲדָשִׁים וּצְעִירִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד מִלְחָמוֹת!

וְהָעִקָּר נְבַקֵּשׁ מֵהָאֵל, שֶׁלָּעוֹלָם נַחְגֹּג אֶת עַצְמָאוּת יִשְׂרָאֵל!