שמה רוקד לפניה
בארבע השנים האחרונות רוקדת אביטל מנו בלהקתו של עמנואל גת, מהנחשבות בארץ, הידועה גם ברחבי העולם. בין היצירות החשובות בהן הופיעה: "פולחן האביב", "626K", ו"2007FOR3", וגולת הכותרת: ההופעה בפסטיבל המוסיקה בגליל העליון!

באחד הימים, לפני מספר חודשים, צלצל הטלפון של אביטל מנו. על הקו הייתה הכוריאוגרפית מימי רץ-ויזנברג, שבישרה לאביטל: "קונצרט הפתיחה בפסטיבל המוזיקה בגליל העליון, יעמוד בסימן של מחווה ליצירתו של בעלי, המלחין מנחם ויזנברג. מנחם כתב לפני מספר שנים קטע מוזיקלי לוויולנית המפורסמת ט?ב?י?ה צימרמן, אני יוצרת כוריאוגרפיה ליצירה ורוצה להציע לך לרקוד אותה סולו, ביחד עם טביאה, שתבוא במיוחד לנגן את היצירה שהוקדשה לה. ראיתי אותך רוקדת ב'סוזאן דלאל' ומאוד התלהבתי ממך!".
נדרשו כמה שניות לאביטל לעכל את ההצעה והיא מיהרה להשיב בחיוב. מימי ואביטל החלו לעבוד על המחול ומספר ימים לפני ההופעה פגשה אביטל את טביאה ונוצר החיבור הסופי, השלם והמופלא.
גם היום, כמעט חודש לאחר ההופעה, עיניה של אביטל נוצצות כאשר היא משחזרת את האירוע ובקולה ניכרת ההתרגשות. "זו הייתה התנסות חדשה ובלתי מוכרת עבורי", היא אומרת, "למדתי ממנה המון, והרגשתי שהולך לקרות משהו מיוחד בהופעה. במופע מחול, המוזיקה מושמעת מתוך טייפ. לוחצים על ה-PLAY, והמוסיקה תהיה כל ערב אותה מוזיקה. כאן מדובר בשני אמנים המבצעים ב-LIVE, כך שבאף ערב לא ארקוד או היא תנגן באותו אופן שביצענו זאת בערב הקודם, או בחזרות.הדבר מחייב להיות מאוד מתואמות ובאותה עת קשובות זו, מבחינתי - כדי להבחין לאן טביאה לוקחת את היצירה".
מסתבר שלאחר שהיצירה המוזיקלית - שויזנברג קרא לה: "מונודיאלוג" ? יצאה לאור, התאהב בה הצ'לן הישראלי המצוין הלל צורי,  וביקש לנגן אותה. המלחין עיבד את יצירתו לצ'לו, מימי הכינה כוריאוגרפיה לרקדן-בחור (אותה ביצע רן בן-דרור) והיצירה הזו בוצעה פעמיים באותו קונצרט, בשני הרכבים שונים!"12 דקות של קסם", מודה אביטל, "הרגשתי שהקהל איתנו, עוקב, מתרשם ונהנה, והדבר גם התבטא במחיאות הכפיים".
- כל כך הרבה עבודה למופע חד-פעמי? קצת מתסכל, לא?

מימי אכן מנסה לארגן הופעות בתל-אביב, למען מי שמגלים עניין ולא יכלו להגיע לגליל. נשקלת גם אפשרות שאני ארקוד עם הצ'לן הלל צורי. צ'לו הוא כלי נפלא בעיניי ואני מאוד אוהבת את צליליו, כך שהרכב כזה יכול להיות נפלא בעיניי.
 
* * * * *
כשרונה של אביטל בלט כבר בגיל צעיר. היא למדה בחוגים שונים באזור וכאשר היה ברור כי היא זקוקה לרמה גבוהה יותר, אמרה אחת המורות לניצה: "אין לה מה ללמוד כאן, עדיף שתעבור ל'תלמה ילין'." ניצה התלבטה והחליטה שעדיף שאביטל תישאר כאן, תלמד עם חבריה במוסד החינוכי, תשלים בגרות ותיהנה ממשפחתה. למזלה של אביטל, יש לציין, משום שכאן בעמק הכירה את ברק, בן עין-חרוד, עימו היא נשואה. אם יצא לכם להגיע אי-פעם ל"פינת הזוחלים" בעין-חרוד, בעיקר לאוסף הנחשים העצום, דעו שברק הקים ופיתח אותו.
לאחר השירות הצבאי טיילה עם ברק במשך שנה ברחבי העולם, וכשחזרה החלה אביטל את לימודיה בגעתון. לקראת סיום הלימודים החלה לשאול את עצמה לאן תפנה ואיך תחדור לעולם המחול הישראלי, שהבנות בו מרובות מאוד (לעומת המספר הקטן של הבנים, דבר המאפשר להם להשתלב ביתר קלות). בעוד להקת המחול הקיבוצית משתהה בתשובתה, פנה אליה הרקדן הנודע עמנואל גת והציע לה להצטרף ללהקתו. "הייתי בעולם אחר", נזכרת אביטל, "ככה, בלי אודישנים, על הצעה כזו אפשר רק לחלום!".אביטל עברה לת"א והחל לרקוד וללמוד אצל עמנואל, שידע לזהות את הפוטנציאל הגלום בה, טיפח אותה, פיתח את כשרונה והביאה למקום בולט בין הרקדניות הישראליות. אביטל, מצידה, התלהבה ממנו, כיוצר וכאדם ואף שימשה לו השראה לא פעם.שמו של עמנואל, זאת לדעת, הולך לפניו ברחבי העולם, להקתו הקטנה (10-9 רקדנים בלבד) מוכרת ומוזמנת להופעות רבות בארצות שונות וזוכה בהן לביקורות נלהבות.במסגרת הלהקה הופיעה אביטל כל העבודות הבולטות שהפיק עמנואל: "פולחן האביב", על פי המוזיקה של סטרבינסקי; "626K", על פי הרקוויאם של מוצרט; והאחרונה שבהן ? "2007FOR3", עליה נכתב: 
 * * * * *
במקביל להתקדמותה בעולם המחול, עסקה אביטל לפרנסתה בהפעלת חוגי "פילאטיס" בערים שונות, אך כאשר הפך למחול למקצועה העיקרי, צמצמה את החוגים. כיום רוקדת אביטל בכל יום 9-8 שעות ? אימונים וחזרות ? משתתפת בארבע-חמש הופעות בחודש ונוסעת עם הלהקה לחו"ל
.
- אפשר להתקיים בארץ ממחול בלבד?
עמנואל אדם הגון ומשלם משכורת הגונה.
- יש מקום לחיי משפחה בעולם המחול? קראתי לפני זמן על זוג רקדנים ישראלים שהודו כי לא יכלו להתפנות להוליד ילדים, משום שהאישה לא יכלה להרשות לעצמה להיעדר לתקופות ארוכות ולהסתכן באיבוד הקריירה.
עניין של החלטה וקביעת סדר עדיפויות. תלוי במטרות שהצבת לעצמך ולאן אתה רוצה להתקדם. זהו אכן מקצוע בעייתי לנשים. אני חייבת שברק תומך בי, מצטרף אליי בהופעות, ואני מניחה שבבוא העת נקבל את ההחלטות שיתאימו לשנינו.
* * * * *
לפני מספר חודשים קיבל עמנואל גת הזמנה חלומית לצרפת, לנהל תיאטרון מחול ולשם כך יקבל תקציבים מתאימים ? בקיצור, חלומו של כל מנהל להקה. עמנואל נענה כמובן להצעה ואף הציע לאביטל, בת טיפוחיו, להצטרף אליו, והיא מצאה עצמה בדילמה: את הקריירה שלה היא חייבת לו ? האם לקבל את ההצעה הנדיבה, שהייתה מקפיצה אותה, אולי, למקומות טובים בעולם המחול הבינלאומי?
אביטל: "החלטתי לנצל את עזיבתו כדי להגשים חלום אחר שלי ולצאת ללימודים. למעשה כבר לפני שנתיים נרשמתי ללימודים, אבל ממש לפני פתיחת הלימודים הבנתי שעדיין איני יכולה להתנתק לגמרי מעולם המחול.
הצטרפתי למסלול של "מורים בפועל" המתקיים בסמינר הקיבוצים, ומיועד לרקדנים מקצועיים ולמורים שאינם משתייכים למשרד החינוך, למען השגת התואר.
- לאן את רוצה להתקדם?
אני יודעת מה איני רוצה ? איני רוצה להיות בעלת להקה משלי, ולא מושך אותי ליצור כוריאוגרפיה משלי. אני מאוד אוהבת את הפילאטיס, ואולי דרך לימודיי אמשיך לכיוון ה"דאנס תירפי". בכל מקרה, קודם אסיים את השנתיים ואז אחליט.
* * * * *
ממה שאת שומעת מרקדניות ותיקות, האם ישנה התעייפות של הגוף שלקראתה צריך להיערך?עמנואל מתקרב לגיל 40 ובתוכנית האחרונה הוא רוקד 17 דקות לבד על הבמה ועוד בקטע המשותף לכולנו, וזה מדהים. כן, התופעה ידועה, הגוף יותר כואב, נדרש כוח רצון כדי לעמוד ברמה. אני עוד לא בת 30 וכבר מרגישה את כאבי הגוף. אנחנו להקה קטנה, לעומת "בת-שבע", הטובה בלהקות, שיש לה מספר כפול של רקדנים והיא יכולה לאפשר יותר מנוחה ולהעמיד הרכבים כפולים. עמנואל הוצף בהזמנות מחו"ל והעומס על כל אחד מאיתנו עצום. מזל שאימא מטפלת בי ומתחזקת אותי. רקדן הוא כמו ספורטאי, שניהם חשים את השחיקה ומרגישים מתי הגיעו לשיא ומתי מתחילה הירידה.
- ממה את בעיקר נהנית?
אני מאוד אוהבת את ההופעות, את האנרגיות הזורמות, האדרנלין המשתולל, זה כיף בלתי רגיל. אני נהנית ממה שקורה בין הרקדנים בזמן ההופעה. קורים דברים מאוד מעניינים, שום ערב אינו דומה באופן מוחלט לקודמו. ישנו גם האתגר לעניין את עצמך ולעמוד ברמה למרות שכבר הופעת 100 פעמים.
- קורה שהמופע מסתיים ואת אומרת לעצמך: אופס, הערב לא הלך!
בטח, זה חייב לקרות, כדי שתדע להעריך את הדברים הטובים. בהופעה של שעה שלימה, עם כוריאוגרפיה מאוד מסובכת, כמו ברקוויאם למשל, אי אפשר לצפות שהכול ידפוק 100%.
- כשאת מסכמת את כל השנים שהקדשת עד כה למחול, מהאולפן של שאול גלעד ועד עמנואל, האם את מרוצה מהמקום אליו הגעת?
כן, אני מאוד מרוצה ולא מצטערת על אף רגע.
* * * * *
לקראת סיום אני מפנה מבט אל ניצה, המקשיבה בעניין מהצד, והיא מנצלת את ההזדמנות לומר כמה דברים, ש"אביטל לא תגיד לך": "למרות שהיא קטנה, אביטל מאוד דומיננטית על הבמה. עם זאת, היא נותרה צנועה, לא 'מרימה את האף' והדבר משפיע על האווירה בלהקה". 
- אביטל, איפה אני פוגש אותך בעוד 10 שנים?מה שבטוח - בעלת משפחה, עם שני ילדים לפחות. אולי מורה לפילאטיס או יוגה. אני מניחה שעוד אעשה כמה פרוייקטים בשנים הבאות, ואז אפסיק ואפרוש. איני רוצה בקריירה בחו"ל, אם הייתי רוצה בכך הייתי הולכת כעת בעקבות עמנואל. אני מניחה שבארץ, לא בשינקין.
 אז איפה, אני שואל את עצמי, בהרחבת הבנים שלנו, או על גבעת ק?מ?י ממול?
 כתב: מיכאל
וטיפ לסיום ? ליחצו בגוגל על "אביטל מנו" ? ותהנו!