בית-כנסת בבית-אלפא – מאז ימי התלמוד ועד ימינו. "לא נותקה עוד השלשלת"...

(בתקווה שלא יגיע לעיני הורינו...מחשש התהפכות בקבר...)

לאחרונה פנו אלי מצוות מפעל האירוח שלנו, כדי שאנסה למצוא מקור לרכישת ספר תורה עבור בית-כנסת שהם עומדים לפתוח... סנסציה בפני עצמה! ובכן, לאור בקשות חוזרות ונשנות של רבים מהמבקרים והמתארחים אצלנו, הדתיים והמסורתיים שביניהם, ובעקבות מספר צעדים ומהלכים שכבר נקטו חברי צוות האירוח שלנו (כשרות וכו') כדי להוות אתר נעים ומושך, ולמען הרחבת מעגל האוכלוסייה של אורחים ומטיילים, סוכם בין הצוות לקיבוץ לפתוח גם בית-כנסת מאולתר, שישמש את אותם מתארחים המעוניינים ומבקשים זאת. הוקצה לכך מקום נאות בבית בן שתי הקומות (המערבי) ואז התברר שחסר הציוד הדרוש. בראש וראשונה חייב להיות בבית-כנסת ספר-תורה מתאים, נאות ותקני. כשהחלו לברר, לשאול ולחפש, התברר שאפילו כשמדובר בידידינו הקיבוצים הדתיים השכנים לנו, ספר תורה הוא מצרך יקר מאד ועלותו של הפשוט והזול ביותר – סכום כסף בעל 5 ספרות... ואז, בעקבות ניסיון העבר של רוזי ושלי בנושא זה, הגיעה הפנייה. האמת היא שכיוון כזה של תרומה לרכישת ספר-תורה עבור קיבוץ השומר-הצעיר א', יכול היה להוות אטרקציה מעניינת ואפילו לשאת פירות, אך לפתע הבזיק בזיכרוני רב-השנים... הרי היה כאן בעבר בית-כנסת מאולתר (ראה תוספת – נספח) שניהל אותו "ביד רמה ובזרוע נטויה" ואוהבת הסבא שלי ר' דוד נוימן, אביו של אבי צבי נוימן. התחלתי לגלגל בזיכרוני ובזיכרונם של אחרים ו"החשד" נפל על דוד נחום, שידו מונחת על כל חפץ מהעבר. הגעתי אליו והוא זכר שיש משהו כזה ואולי אף דברים נוספים, איפה-שהוא – אולי בחדר ההנצחה (צמוד לאולם הספורט – בית-העם). אילנה רובין, האחראית על האתר, לא ידעה דבר על כך, אך הציעה לחפש. ואכן, בהתאם להנחיית דוד הגעתי לפינה מרוחקת, נידחת ונסתרת בחדר ההנצחה, ושם, בתוך ארונית קטנה ומכוסה אבק, מצאתי שעומדת לה מיותמת ואף ניזוקה-מעט, מגילת ספר תורה שלם ותקני, מגולגלת כהלכתה ופתוחה בפרשת השבוע בו נטמן הספר. ספר-תורה זה כולו כתוב בכתב-יד של סופר סת"ם, לפי דיני ההלכה. באותה ארונית מצאתי גם את אביזרי הקודש של סבי המנוח – הטלית, התפילין (שעל היד ושעל הראש) ואפילו את הכיפה השחורה ששימשה אותו בתפילותיו. כמו-כן מצאתי שם את הפרוכת שכיסתה את ארון הקודש של ספר-התורה ועליה רקומה הקדשה לזכרה של סבתי, אמו של אבי עם שמה המלא: מינה (מינדל) ייטה נוימן. מצאתי שם גם את ספר התנ"ך של סבי, אשר קיבל אותו לבר-המצווה שלו. ספר תנ"ך שהודפס בשנת 1884 ובין דפיו הרבה הערות והארות כתובות בעפרון בכתב ידו של סבי. כל מה שמצאנו, נקווה שישמש כבסיס לציוד ולזיווד בית-הכנסת, האמור להיפתח במפעל האירוח. חסרים עוד מספר אביזרים, ובעיקר שופר – אולי למישהו יש שופר נאות? או יודע היכן אפשר להשיגו? כורכים אנו כאן מצווה במצווה – מציאתו של ספר התורה חסכה לקבוץ ממון, סייעה לפתיחת בית-הכנסת ולנו, נקווה, "פתחה שערי שמיים"... מצורפת רשימה (נספח) שגם אותה מצאתי באותה ארונית, בין כל אביזרי הקודש, ובה תיאור אופיו, מהותו וצביונו של ה"קומפלקס" - המטבח הכשר ובית-הכנסת שהיה אז בבית-אלפא. רשימה זו הוכנה עבור תצוגת אביזרי הקודש האלו באחד מחגי יום-הולדת הקבוץ. מטבח ההורים מטבח-כשר, כך הוא נקרא. בצריף הצר אשר שימש כמטבח וחדר-אוכל כשר, היו גם ארון-קודש, ספרי תפילה ומחזורים לחגים. ההורים הישישים עלו לארץ בעקבות בניהם ובנותיהם וחיו בתנאים חלוציים כאן בביתנו. הם הקפידו בקיום מצוות ובאוכל כשר ובשעות הצורך התכנס "מניין" ובא שוחט. בצריף התפללו בשבתות ובחגים והוא שרת את ציבור ההורים משנות ה-30 עד שנות ה-60 המאוחרות. המוצגים הנראים – שימשו את ציבור המתפללים בצריף ההורים. ילדי הקבוץ היו מציצים בחלונות ומתרשמים מחרדת הקודש, מתקיעת השופר ב"ימים הנוראים" ומתבשמים מאווירתו המיוחדת של המקום. לעיתים היו ההורים המתפללים "אורבים" ומושכים מישהו מבין העוברים שם כדי להשלים את ה"מניין". כתב: הלל נוימן ‏21/12/06

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן