בית השימוש הציבורי

   המבנה השמור נמצא במרכז העיגול מול חדר האוכל, הוא נבנה ב 1940 בתחילת מלחמת העולם, כאשר לא היו חומרי בניה כמו מלט, ברזל או עץ. לכן בנו אותו מלבנים אדומות עשויות חמר אדמה, (לבני נעמן) כמו בתים אחרים  שנבנו בשנות המלחמה. העץ היה מגזעי אקליפטוסים שנכרתו מחורשות הסחנה והג'לוד. המיוחד במבנה הזה, שהוא נבנה  לפי מנהגי הקיבוץ, לצורך אפשרות הניקוי של עובדת הניקיון, בין כל שני תאים הותקן ארגז בטון שבתוכו הונח ארגז פח  שניתן לסחוב ולהוציא אותו מבחוץ, אפילו שישב מישהו על האסלה. וכך הוצאו הניירות המשומשים לשריפה בחוץ בחבית. יש לזכור שלא היו בבית אלפא גלילי ניר טואלט עדינים.  אלא רק ניירות העיתונים שנשארו מחדר הקריאה. את הניירות הייתה בת שבע איתן ז"ל, גוזרת למרובעים וקושרת על חבל ומחלקת לתאים.  המבנה הזה קיבל היתר בנייה ממשלת המנדט כנדרש בחוק. המסמך נמצא עדיין בידנו.