תעלת F

תעלת הבטון ההיסטורית שהובילה את מי מעינות הריחנייה להשקיית השדות. שרידי התעלה עוברים בדיוק בין שני הצריפים הנזכרים לעיל. בזמן שחפרו את התעלה בשנת 1929 נתגלתה בשטח של חפציבה, רצפת פסיפס של בית כנסת עתיק מהמאה השישית לספירה. כאשר נתגלתה הרצפה,  הודיעו על כך מיד לאוניברסיטה העברית והם שלחו  את פרופסור סוקניק (אחר כך ידין) לנהל את החפירות. כאשר הוא בא ברכבת חיכו לו שתי עגלות, אחת של בית אלפא והשנייה של חפצי בה . הפרופסור עלה על העגלה של בית אלפא והעוזר שלו על של חפצי בה. אומרים  שבגלל זה נקרא הבית כנסת "בית אלפא" עד היום.
התעלה עברה באמצע הקיבוץ  ובוטלה לחלוטין רק ב- 1950.  התעלה נבנתה ע"י חברי בית אלפא וחפציבה באורך כ-3 ק"מ בשיפוע של 0.001 כלומר מטר אחד לכל קילומטר וזאת בשביל שאפשר יהיה להשקות בגרוויטציה את שטחי המטעים במזרח, מתחת לתעלה. לאורך התעלה נבנו יציאות להשקיה, בעיקר למטעים, ולכרמים שהיו במזרח. התעלה עברה במקום שעכשיו הפואיה של חדר האוכל ובהמשך מתחת לבית הסיעודי, ולבית זמיר וברנמן.